מחלת הסכיזופרניה היא בעלת פנית רבים ומי שנאלץ להתמודד איתה, מתמודד עם סיטואציות קיצוניות, כמו הרגעים שבהם יש תחושה שאתה זה לא אתה. כלפי חוץ האדם עשוי להקרין מוזרות, בתוך ראשו המחשבות הן בלתי הגיוניות, הוא מדמיין וחי באשליות. במצבים מסוימים זאת תהיה מחלה קשה מאוד ולא רק ללוקה בה, אלא גם לסביבתו.
כיצד אפשר לגרום לאדם להבין ולהאמין שמה שהוא חושב איננו נכון? שאין שום הגיון בדבריו? שהתמונות שהוא רואה לנגד עיניו הן דמיונות בלבד? קשה מאוד לגרום לאדם סכיזופרן להבין שמחשבותיו הן דמיונות ולכן יהיה לאדם קשה לקבל את דבר מחלתו. במקרה שהאדם כבר הפנים שישנה אי הקבלה בינו לבין המציאות, איך יבין מתי ועד כמה הוא איננו קרוב לאמת? וגם כאן אכן יש קושי. בקרבו של החולה מתעורר קונפליקט נוסף, עולים דמיונות על דמיונות, הוא חש שהוא במלכוד. 'אולי זה משהו שסתם מכניסים לי לראש? שאני חולה וצריך טיפול.' לכן ישנם חולים שלא מודעים לכך שהם חולים, הם יודעים שמתייחסים אליהם שונה, לא ברור להם מדוע והם חיים במעין עולם אחר.
דלוזיות והלוצינציות
הסימפטומים לסכיזופרניה הם מורכבים וגם ההגדרות שלהם הן בהתאם. בכדי שאיש מקצוע יאבחן חולה סכיזופרניה ככזה, עליו למצוא שני סימפטומים לפחות שהופיעו במהלך תקופה של חודש ויותר. כמובן שהסממנים למחלה כפי שנפרט, עשויים מאוד להפריע לאדם בתפקודו התעסוקתי והחברתי.
דלוזיה – מחשבת שווא. הדלוזיות מחולקות למספר סוגים.
דלוזיית רדיפה – כשהאדם מרגיש שמישהו עוקב או רודף אחריו.
דלוזיית ייחוס – מאמין שנשלחים אליו מסרים מבחוץ. מהטלוויזיה לדוגמא, מישהו בתוכנית המשודרת מדברת אליו באופן ישיר.
דלוזיית גדולה – כשהאדם מרגיש תחושות מופרזות בנוגע לעצמו, מאמין שהוא מוכשר במיוחד או גאון או כל תחושת גדלות דומה לזה.
דלוזיית שליטה – האדם חש כי מוחו נשלט באופן חיצוני על ידי חייזרים, סוכנים חשאיים ועוד.
הלוצינציה – חישה של דברים שאינם קיימים בפועל. ראייה, שמיעה או הרחה של דברים שאינם ברי קיימא.
דיבור מתפזר – האדם מדבר בחוסר ארגון, המילים, המשפטים, הכול מבולגן ולא ברור. המחשבות לא מסודרות ולא מקבלות ביטוי נאות בדיבור.
התנהגות לא מאורגנת – לבוש מוזר, הופעה חיצונית ביזארית, קיצוניות בדרכי פעולה, עד כדי אלימות. התגובה לסביבה יורדת עד כדי קיפאון בתנוחה לא שגרתית וסימפטום זה יכול להופיע כשמדובר בסכיזופרניה פרנואידית.
אופן הטיפול בסכיזורפניה
האומנם סכיזופרניה נחשבת למחלה נפשית קשה, אך כמו בכל הפרעה נפשית, גם בסכיזופרניה ישנן דרגות חומרה למחלה. חלק מהחולים לא יוכלו להשתלב בקהילה ולעומתם יש מי שכן יוכלו עם עזרה וטיפול. ישנם חולים שנאלצים לחיות במוסדות סגורים ומאידך חולים אחרים שמחלתם דועכת והם מבריאים באמצעות טיפול נכון.
עם הטיפול התרופתי, פוחתים הסימפטומים. כמובן שעל כל חולה התרופות משפיעות באופן שונה ומגוון התרופות הוא רחב וניתן לעשות את ההתאמה הספציפית של התרופה לאדם, לעיתים יהיה זה שילוב של תרופות. את השפעת התרופות לרוב מרגישים לאחר מספר שבועות, ההמתנה לרגע שבו יחול שינוי עשויה להיות לא פשוטה, אך הרגע שבו ישנה הטבה במצב בהחלט שווה את הטיפול. כמובן שבמידה ולא מרגישים בשינוי לאחר זמן מה, יש לפנות לרופא הפסיכיאטר.
עם הטיפול התרופתי מומלץ לשלב טיפולים נוספים: אימון לכישורי חיים וכישורים חברתיים, טיפול בדיבור, תזונה, אמנות, מוסיקה ועוד. לכל מטופל יתאימו שיטות טיפול שונות וחשוב שתהיה התאמה ספציפית, כך שהמטופל ירגיש בשיפור במצבו וכתוצאה מכך גם סביבתו תרגיש בשינוי. אם בסביבתכם אתם חשים כי ישנו מישהו שזקוק לעזרה, כדאי שתתמכו בו ואף תפנו אותו לטיפול, סביר שהוא לא יעשה זאת בעצמו כאשר מדובר במחלת הסכיזופרניה.